Micah 4:5

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Belum ada terjemahan dalam bahasa ini; menampilkan English.

4

1 וְהָיָ֣ה ׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים יִ֠הְיֶ֠ה הַ֣ר בֵּית־יְהֹוָ֤ה נָכוֹן֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֥א ה֖וּא מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ עָלָ֖יו עַמִּֽים׃ But in the end of days it shall come to pass, That the mountain of the LORD’S house shall be established as the top of the mountains, And it shall be exalted above the hills; And peoples shall flow unto it.

2 וְֽהָלְכ֞וּ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהֹוָ֗ה וְאֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיוֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹֽרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהֹוָ֖ה מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ And many nations shall go and say: ‘Come ye, and let us go up to the mountain of the LORD, And to the house of the God of Jacob; And He will teach us of His ways, And we will walk in His paths’; For out of Zion shall go forth the law, And the word of the LORD from Jerusalem.

3 וְשָׁפַ֗ט בֵּ֚ין עַמִּ֣ים רַבִּ֔ים וְהוֹכִ֛יחַ לְגוֹיִ֥ם עֲצֻמִ֖ים עַד־רָח֑וֹק וְכִתְּת֨וּ חַרְבֹתֵיהֶ֜ם לְאִתִּ֗ים וַחֲנִיתֹֽתֵיהֶם֙ לְמַזְמֵר֔וֹת לֹֽא־יִשְׂא֞וּ גּ֤וֹי אֶל־גּוֹי֙ חֶ֔רֶב וְלֹא־יִלְמְד֥וּן ע֖וֹד מִלְחָמָֽה׃ And He shall judge between many peoples, And shall decide concerning mighty nations afar off; And they shall beat their swords into plowshares, And their spears into pruninghooks; Nation shall not lift up sword against nation, Neither shall they learn war any more.

4 וְיָשְׁב֗וּ אִ֣ישׁ תַּ֧חַת גַּפְנ֛וֹ וְתַ֥חַת תְּאֵנָת֖וֹ וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד כִּי־פִ֛י יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת דִּבֵּֽר׃ But they shall sit every man under his vine and under his fig-tree; And none shall make them afraid; For the mouth of the LORD of hosts hath spoken.

5 כִּ֚י כׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים יֵלְכ֕וּ אִ֖ישׁ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהָ֑יו וַאֲנַ֗חְנוּ נֵלֵ֛ךְ בְּשֵׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ {פ}
For let all the peoples walk each one in the name of its god, But we will walk in the name of the LORD our God for ever and ever.

6 בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אֹֽסְפָה֙ הַצֹּ֣לֵעָ֔ה וְהַנִּדָּחָ֖ה אֲקַבֵּ֑צָה וַאֲשֶׁ֖ר הֲרֵעֹֽתִי׃ In that day, saith the LORD, will I assemble her that halteth, And I will gather her that is driven away, And her that I have afflicted;

7 וְשַׂמְתִּ֤י אֶת־הַצֹּֽלֵעָה֙ לִשְׁאֵרִ֔ית וְהַנַּהֲלָאָ֖ה לְג֣וֹי עָצ֑וּם וּמָלַ֨ךְ יְהֹוָ֤ה עֲלֵיהֶם֙ בְּהַ֣ר צִיּ֔וֹן מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ {פ}
And I will make her that halted a remnant, And her that was cast far off a mighty nation; And the LORD shall reign over them in mount Zion from thenceforth even for ever.

8 וְאַתָּ֣ה מִגְדַּל־עֵ֗דֶר עֹ֛פֶל בַּת־צִיּ֖וֹן עָדֶ֣יךָ תֵּאתֶ֑ה וּבָאָ֗ה הַמֶּמְשָׁלָה֙ הָרִ֣אשֹׁנָ֔ה מַמְלֶ֖כֶת לְבַ֥ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ And thou, Migdal-eder, the hill of the daughter of Zion, Unto thee shall it come; Yea, the former dominion shall come, The kingdom of the daughter of Jerusalem.

9 עַתָּ֕ה לָ֥מָּה תָרִ֖יעִי רֵ֑עַ הֲמֶ֣לֶךְ אֵֽין־בָּ֗ךְ אִֽם־יוֹעֲצֵךְ֙ אָבָ֔ד כִּֽי־הֶחֱזִיקֵ֥ךְ חִ֖יל כַּיּוֹלֵדָֽה׃ Now why dost thou cry out aloud? Is there no King in thee, Is thy Counsellor perished, That pangs have taken hold of thee as of a woman in travail?

10 ח֧וּלִי וָגֹ֛חִי בַּת־צִיּ֖וֹן כַּיּֽוֹלֵדָ֑ה כִּֽי־עַתָּה֩ תֵצְאִ֨י מִקִּרְיָ֜ה וְשָׁכַ֣נְתְּ בַּשָּׂדֶ֗ה וּבָ֤את עַד־בָּבֶל֙ שָׁ֣ם תִּנָּצֵ֔לִי שָׁ֚ם יִגְאָלֵ֣ךְ יְהֹוָ֔ה מִכַּ֖ף אֹיְבָֽיִךְ׃ Be in pain, and labour to bring forth, O daughter of Zion, Like a woman in travail; For now shalt thou go forth out of the city, And shalt dwell in the field, And shalt come even unto Babylon; There shalt thou be rescued; There shall the LORD redeem thee from the hand of thine enemies.

11 וְעַתָּ֛ה נֶאֶסְפ֥וּ עָלַ֖יִךְ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים הָאֹמְרִ֣ים תֶּחֱנָ֔ף וְתַ֥חַז בְּצִיּ֖וֹן עֵינֵֽינוּ׃ And now many nations are assembled against thee, That say: ‘Let her be defiled, and let our eye gaze upon Zion.’

12 וְהֵ֗מָּה לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת יְהֹוָ֔ה וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה׃ But they know not the thoughts of the LORD, Neither understand they His counsel; For He hath gathered them as the sheaves to the threshing-floor.

13 ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת־צִיּ֗וֹן כִּֽי־קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כׇּל־הָאָֽרֶץ׃ Arise and thresh, O daughter of Zion; For I will make thy horn iron, And I will make thy hoofs brass; And thou shalt beat in pieces many peoples; And thou shalt devote their gain unto the LORD, And their substance unto the Lord of the whole earth.

14 עַתָּה֙ תִּתְגֹּדְדִ֣י בַת־גְּד֔וּד מָצ֖וֹר שָׂ֣ם עָלֵ֑ינוּ בַּשֵּׁ֙בֶט֙ יַכּ֣וּ עַֽל־הַלְּחִ֔י אֵ֖ת שֹׁפֵ֥ט יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס} Now shalt thou gather thyself in troops, O daughter of troops; They have laid siege against us; They smite the judge of Israel with a rod upon the cheek.

Miqra according to the Masorah · Lisensi: CC BY-SA · Sumber
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · Lisensi: Public Domain · Sumber

Kata demi kata (Hebrew → English · Strong’s)

כִּ֚יkîyvery widely used as a relative conjuncti
כָּלkôlthe whole
הָ֣עַמִּ֔יםʻama people
יֵלְכ֕וּyâlakto walk
אִ֖ישׁʼîysha man as an individual or a male person
בְּשֵׁ֣םshêman appellation
אֱלֹהָ֑יוʼĕlôhîymgods in the ordinary sense
וַאֲנַ֗חְנוּʼănachnûwwe
נֵלֵ֛ךְyâlakto walk
בְּשֵׁםshêman appellation
יְהוָ֥הYᵉhôvâhJehovah
אֱלֹהֵ֖ינוּʼĕlôhîymgods in the ordinary sense
לְעוֹלָ֥םʻôwlâmconcealed
וָעֶֽדʻada terminus

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Micah 4:5 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

כִּ֚י כׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים יֵלְכ֕וּ אִ֖ישׁ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהָ֑יו וַאֲנַ֗חְנוּ נֵלֵ֛ךְ בְּשֵׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ {פ}

Lisensi: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

For let all the peoples walk each one in the name of its god, But we will walk in the name of the LORD our God for ever and ever.

Lisensi: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

כִּ֚י כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים יֵלְכ֕וּ אִ֖ישׁ בְּשֵׁ֣ם אֱלֹהָ֑יו וַאֲנַ֗חְנוּ נֵלֵ֛ךְ בְּשֵׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ (פ)

Lisensi: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד

Lisensi: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

כִּי כָּל־הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד׃

Lisensi: Public Domain

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

[En attendant], que les autres peuples marchent chacun au nom de son dieu, nous, nous marcherons au nom de l’Éternel, notre Dieu, toujours et toujours!

Lisensi: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Mögen alle Völker gehen, jedes im Namen seines Gottes; wir aber wollen gehen im Namen des Herrn, unseres Gottes, ewig und immer.

Lisensi: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Niechaj wszystkie narody postępują każdy w imieniu Boga swojego, my postępować będziemy w imieniu Wiekuistego, Boga naszego, na wieki wieków.

Lisensi: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

װאָרום אַלע פֿעלקער מעגן גײן איטלעכס אין נאָמען פֿון זײַן גאָט, אָבער מיר װעלן גײן אין נאָמען פֿון יהוה אונדזער גאָט אױף אײביק און שטענדיק.

Lisensi: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Ĉiuj popoloj iros ĉiu en la nomo de sia dio, sed ni irados en la nomo de la Eternulo, nia Dio, ĉiam kaj eterne.

Lisensi: Public Domain

Commentary on Micah 4:5

Rashi

English

For all peoples shall go, each one in the name of his god—Shall go to destruction because they worshipped idols. So did Jonathan render it.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Lisensi: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Targum Jonathan

עברית

אֲרֵי כָל עַמְמַיָא יָהֲכוּן לַאֲבַדוֹן עַל דִי פְלָחוּ לְטַעֲוָתָא וַאֲנַחְנָא נִתְרְחֵיץ בְּמֵימְרָא דַייָ אֱלָהָנָא לְעַלְמָא וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא:

Mikraot Gedolot · Lisensi: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ibn Ezra

עברית

כי - אלה דברי הנביא מוכיח ישראל ומנחם אותם, אם הבית חרב לא נניח תורת אלהינו שהבטיחנו והשמיענו כזאת, או הטעם צאת ישראל מהגלות, על כן מלת: ואנחנו נלך והוא הטעם, כי בהבנות הבית אז יביאו הגוים את ישראל המפוזרים מנחה לה' ובהליכתם ילכו איש בשם אלהיו, עד שיורום אנשי בית המקדש, על כן אחריו.

Ibn Ezra on Micah -- Daat · Lisensi: Public Domain · Full commentary on Sefaria