Job 1:6

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Belum ada terjemahan dalam bahasa ini; menampilkan English.

1

1 אִ֛ישׁ הָיָ֥ה בְאֶֽרֶץ־ע֖וּץ אִיּ֣וֹב שְׁמ֑וֹ וְהָיָ֣ה ׀ הָאִ֣ישׁ הַה֗וּא תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר וִירֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃ THERE was a man in the land of Uz, whose name was Job; and that man was whole-hearted and upright, and one that feared God, and shunned evil.

2 וַיִּוָּ֥לְדוּ ל֛וֹ שִׁבְעָ֥ה בָנִ֖ים וְשָׁל֥וֹשׁ בָּנֽוֹת׃ And there were born unto him seven sons and three daughters.

3 וַיְהִ֣י מִ֠קְנֵ֠הוּ שִֽׁבְעַ֨ת אַלְפֵי־צֹ֜אן וּשְׁלֹ֧שֶׁת אַלְפֵ֣י גְמַלִּ֗ים וַחֲמֵ֨שׁ מֵא֤וֹת צֶֽמֶד־בָּקָר֙ וַחֲמֵ֣שׁ מֵא֣וֹת אֲתוֹנ֔וֹת וַעֲבֻדָּ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד וַֽיְהִי֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא גָּד֖וֹל מִכׇּל־בְּנֵי־קֶֽדֶם׃ His possessions also were seven thousand sheep, and three thousand camels, and five hundred yoke of oxen, and five hundred she-asses, and a very great household; so that this man was the greatest of all the children of the east.

4 וְהָלְכ֤וּ בָנָיו֙ וְעָשׂ֣וּ מִשְׁתֶּ֔ה בֵּ֖ית אִ֣ישׁ יוֹמ֑וֹ וְשָׁלְח֗וּ וְקָֽרְאוּ֙ לִשְׁלֹ֣שֶׁת אַחְיֹתֵיהֶ֔ם לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּ֖וֹת עִמָּהֶֽם׃ And his sons used to go and hold a feast in the house of each one upon his day; and they would send and invite their three sisters to eat and to drink with them.

5 וַיְהִ֡י כִּ֣י הִקִּ֩יפוּ֩ יְמֵ֨י הַמִּשְׁתֶּ֜ה וַיִּשְׁלַ֧ח אִיּ֣וֹב וַֽיְקַדְּשֵׁ֗ם וְהִשְׁכִּ֣ים בַּבֹּ֘קֶר֮ וְהֶעֱלָ֣ה עֹלוֹת֮ מִסְפַּ֣ר כֻּלָּם֒ כִּ֚י אָמַ֣ר אִיּ֔וֹב אוּלַי֙ חָטְא֣וּ בָנַ֔י וּבֵרְכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בִּלְבָבָ֑ם כָּ֛כָה יַעֲשֶׂ֥ה אִיּ֖וֹב כׇּל־הַיָּמִֽים׃ {פ}
And it was so, when the days of their feasting were gone about, that Job sent and sanctified them, and rose up early in the morning, and offered burnt-offerings according to the number of them all; for Job said: ‘It may be that my sons have sinned, and blasphemed God in their hearts.’ Thus did Job continually.

6 וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהֹוָ֑ה וַיָּב֥וֹא גַֽם־הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם׃ Now it fell upon a day, that the sons of God came to present themselves before the LORD, and Satan came also among them.

7 וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֶל־הַשָּׂטָ֖ן מֵאַ֣יִן תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְהֹוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשּׁ֣וּט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ׃ And the LORD said unto Satan: ‘Whence comest thou?’ Then Satan answered the LORD, and said: ‘From going to and fro in the earth, and from walking up and down in it.’

8 וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־הַשָּׂטָ֔ן הֲשַׂ֥מְתָּ לִבְּךָ֖ עַל־עַבְדִּ֣י אִיּ֑וֹב כִּ֣י אֵ֤ין כָּמֹ֙הוּ֙ בָּאָ֔רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֥ר מֵרָֽע׃ And the LORD said unto Satan: ‘Hast thou considered My servant Job, that there is none like him in the earth, a whole-hearted and an upright man, one that feareth God, and shunneth evil?’

9 וַיַּ֧עַן הַשָּׂטָ֛ן אֶת־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַֽחִנָּ֔ם יָרֵ֥א אִיּ֖וֹב אֱלֹהִֽים׃ Then Satan answered the LORD, and said: ‘Doth Job fear God for nought?

10 הֲלֹֽא־[אַ֠תָּ֠ה] (את) שַׂ֣כְתָּ בַעֲד֧וֹ וּבְעַד־בֵּית֛וֹ וּבְעַ֥ד כׇּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ מִסָּבִ֑יב מַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמִקְנֵ֖הוּ פָּרַ֥ץ בָּאָֽרֶץ׃ Hast not Thou made a hedge about him, and about his house, and about all that he hath, on every side? Thou hast blessed the work of his hands, and his possessions are increased in the land.

11 וְאוּלָם֙ שְֽׁלַֽח־נָ֣א יָֽדְךָ֔ וְגַ֖ע בְּכׇל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ אִם־לֹ֥א עַל־פָּנֶ֖יךָ יְבָרְכֶֽךָּ׃ But put forth Thy hand now, and touch all that he hath, surely he will blaspheme Thee to Thy face.’

12 וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־הַשָּׂטָ֗ן הִנֵּ֤ה כׇל־אֲשֶׁר־לוֹ֙ בְּיָדֶ֔ךָ רַ֣ק אֵלָ֔יו אַל־תִּשְׁלַ֖ח יָדֶ֑ךָ וַיֵּצֵא֙ הַשָּׂטָ֔ן מֵעִ֖ם פְּנֵ֥י יְהֹוָֽה׃ And the LORD said unto Satan: ‘Behold, all that he hath is in thy power; only upon himself put not forth thy hand.’ So Satan went forth from the presence of the LORD.

13 וַיְהִ֖י הַיּ֑וֹם וּבָנָ֨יו וּבְנֹתָ֤יו אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר׃ And it fell on a day when his sons and his daughters were eating and drinking wine in their eldest brother’s house,

14 וּמַלְאָ֛ךְ בָּ֥א אֶל־אִיּ֖וֹב וַיֹּאמַ֑ר הַבָּקָר֙ הָי֣וּ חֹֽרְשׁ֔וֹת וְהָאֲתֹנ֖וֹת רֹע֥וֹת עַל־יְדֵיהֶֽם׃ that there came a messenger unto Job, and said: ‘The oxen were plowing, and the asses feeding beside them;

15 וַתִּפֹּ֤ל שְׁבָא֙ וַתִּקָּחֵ֔ם וְאֶת־הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־חָ֑רֶב וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃ and the Sabeans made a raid, and took them away; yea, they have slain the servants with the edge of the sword; and I only am escaped alone to tell thee.’

16 ע֣וֹד ׀ זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֮ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ אֵ֣שׁ אֱלֹהִ֗ים נָֽפְלָה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתִּבְעַ֥ר בַּצֹּ֛אן וּבַנְּעָרִ֖ים וַתֹּֽאכְלֵ֑ם וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃ While he was yet speaking, there came also another, and said: ‘A fire of God is fallen from heaven, and hath burned up the sheep, and the servants, and consumed them; and I only am escaped alone to tell thee.’

17 ע֣וֹד ׀ זֶ֣ה מְדַבֵּ֗ר וְזֶה֮ בָּ֣א וַיֹּאמַר֒ כַּשְׂדִּ֞ים שָׂ֣מוּ ׀ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֗ים וַֽיִּפְשְׁט֤וּ עַל־הַגְּמַלִּים֙ וַיִּקָּח֔וּם וְאֶת־הַנְּעָרִ֖ים הִכּ֣וּ לְפִי־חָ֑רֶב וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃ While he was yet speaking, there came also another, and said: ‘The Chaldeans set themselves in three bands, and fell upon the camels, and have taken them away, yea, and slain the servants with the edge of the sword; and I only am escaped alone to tell thee.’

18 עַ֚ד זֶ֣ה מְדַבֵּ֔ר וְזֶ֖ה בָּ֣א וַיֹּאמַ֑ר בָּנֶ֨יךָ וּבְנוֹתֶ֤יךָ אֹֽכְלִים֙ וְשֹׁתִ֣ים יַ֔יִן בְּבֵ֖ית אֲחִיהֶ֥ם הַבְּכֽוֹר׃ While he was yet speaking, there came also another, and said: ‘Thy sons and thy daughters were eating and drinking wine in their eldest brother’s house;

19 וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ גְּדוֹלָ֜ה בָּ֣אָה ׀ מֵעֵ֣בֶר הַמִּדְבָּ֗ר וַיִּגַּע֙ בְּאַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיִּפֹּ֥ל עַל־הַנְּעָרִ֖ים וַיָּמ֑וּתוּ וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ׃ And, behold, there came a great wind from across the wilderness, and smote the four corners of the house, and it fell upon the young people, and they are dead; and I only am escaped alone to tell thee.’

20 וַיָּ֤קׇם אִיּוֹב֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־מְעִל֔וֹ וַיָּ֖גׇז אֶת־רֹאשׁ֑וֹ וַיִּפֹּ֥ל אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ Then Job arose, and rent his mantle, and shaved his head, and fell down upon the ground, and worshipped;

21 וַיֹּ֩אמֶר֩ עָרֹ֨ם יָצָ֜תִי מִבֶּ֣טֶן אִמִּ֗י וְעָרֹם֙ אָשׁ֣וּב שָׁ֔מָּה יְהֹוָ֣ה נָתַ֔ן וַֽיהֹוָ֖ה לָקָ֑ח יְהִ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה מְבֹרָֽךְ׃ And he said; Naked came I out of my mother’s womb, And naked shall I return thither; The LORD gave, and the LORD hath taken away; Blessed be the name of the LORD.

22 בְּכׇל־זֹ֖את לֹא־חָטָ֣א אִיּ֑וֹב וְלֹא־נָתַ֥ן תִּפְלָ֖ה לֵאלֹהִֽים׃ {פ}
For all this Job sinned not, nor ascribed aught unseemly to God.

Miqra according to the Masorah · Lisensi: CC BY-SA · Sumber
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · Lisensi: Public Domain · Sumber

Kata demi kata (Hebrew → English · Strong’s)

וַיְהִ֣יhâyâhto exist
הַיּ֔וֹםyôwma day
וַיָּבֹ֨אוּ֙bôwʼto go or come
בְּנֵ֣יbêna son
הָאֱלֹהִ֔יםʼĕlôhîymgods in the ordinary sense
לְהִתְיַצֵּ֖בyâtsabto place
עַלʻalabove
יְהוָ֑הYᵉhôvâhJehovah
וַיָּב֥וֹאbôwʼto go or come
גַֽםgamassemblage
הַשָּׂטָ֖ןsâṭânan opponent
בְּתוֹכָֽםtâveka bisection

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

Job 1:6 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהֹוָ֑ה וַיָּב֥וֹא גַֽם־הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם׃

Lisensi: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Now it fell upon a day, that the sons of God came to present themselves before the LORD, and Satan came also among them.

Lisensi: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיָּבֹ֙אוּ֙ בְּנֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים לְהִתְיַצֵּ֖ב עַל־יְהוָ֑ה וַיָּב֥וֹא גַֽם־הַשָּׂטָ֖ן בְּתוֹכָֽם׃

Lisensi: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם

Lisensi: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל־יְהוָה וַיָּבוֹא גַם־הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם׃

Lisensi: Public Domain

English · The Rashi Ketuvim by Rabbi Shraga Silverstein

And it was on that day [(Rosh Hashanah) when the circuit began again, in the house of the eldest son)], that the Sons of G d [(the Heavenly host)] came to stand around the L rd; and Satan came also, together with them.

Lisensi: CC BY

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Or, un jour les fils de Dieu vinrent se présenter devant l’Éternel, et le Satan, lui aussi, vint au milieu d’eux.

Lisensi: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Eines Tages fanden sich die göttlichen Wesen ein, sich vor den Herrn zu stellen; es befand sich auch der Satan unter ihnen.

Lisensi: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Otóż zdarzyło się pewnego razu, że przybyli synowie Boscy, aby stawić się przed Wiekuistym, a przybył też i szatan wpośród nich.

Lisensi: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און עס איז געװען דער טאָג, װען די זין פֿון גאָט זײַנען געקומען זיך שטעלן פֿאַר גאָט, און אױך דער שׂטן איז געקומען צװישן זײ.

Lisensi: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Unu tagon, kiam la filoj de Dio venis, por stariĝi antaŭ la Eternulo, venis inter ili ankaŭ Satano.

Lisensi: Public Domain

Commentary on Job 1:6

Rashi

English

Now the day came about That day which was Rosh Hashanah, (known as a day of sounding the shofar, and the Holy One, blessed be He, commanded the Adversary to bring the merit and the guilt of all creatures. This is the meaning of “from going to and fro on the earth.”)

and the angels of God came to stand beside the Lord to contend with Him, because the expression of standing refers only to judgment, as it is stated (Isa. 3:13): “The Lord stands to plead.”

and the Adversary, too, came among them to accuse the people.

The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by A. J. Rosenberg · Lisensi: CC-BY · Full commentary on Sefaria

Ibn Ezra

עברית

ויהי היום - הגאון רב סעדיה אמר: כי השטן בן אדם היה מקנא באיוב . ופירש בארץ בארצו לבדו ופירש כל אשר לו בידך בחפצך וכמוהו: היד יואב אתך. ופירש אך את נפשו שמור, שמור נפשך שלא תבקש נפשו, ואמר: כי המלאכים אין להם קנאה. והנה שכח ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו. ובספר דניאל מפורש: ואין איש מתחזק עמי על אלה, כי אם מיכאל שרכם. ועוד: ואני בשנה אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו, שהוא החזיק למיכאל ועזרו ולבאר סוד אלה הדברים לא יכילם ספר והמבין סוד מערכות הצבאות והשתנות המעשים כפי השתנות התנועות ידע עיקר השטן והכלל שהוא מלאך.

וטעם: ויהי היום - יום ראש השנה, שכל בני העולם עוברים לפני השכינה כבני מרון, או יום דינו של איוב לבדו ולא אוכל לפרש, או יהיה פירושו: ויהי היום שאירע בו כך וכך, כמו: ויהי היום ויעבור אלישע.

Ibn Ezra on Job -- Daat · Lisensi: Public Domain · Full commentary on Sefaria