Belum ada terjemahan dalam bahasa ini; menampilkan English.
3
1
וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ אֲרֻכָּ֔ה בֵּ֚ין בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וּבֵ֖ין בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וְדָוִד֙ הֹלֵ֣ךְ וְחָזֵ֔ק וּבֵ֥ית שָׁא֖וּל הֹלְכִ֥ים וְדַלִּֽים׃ {ס}
Now there was long war between the house of Saul and the house of David; and David waxed stronger and stronger, but the house of Saul waxed weaker and weaker.
2
(וילדו) [וַיִּוָּלְד֧וּ] לְדָוִ֛ד בָּנִ֖ים בְּחֶבְר֑וֹן וַיְהִ֤י בְכוֹרוֹ֙ אַמְנ֔וֹן לַאֲחִינֹ֖עַם הַיִּזְרְעֵאלִֽת׃
And unto David were sons born in Hebron; and his first-born was Amnon, of Ahinoam the Jezreelitess;
3
וּמִשְׁנֵ֣הוּ כִלְאָ֔ב (לאביגל) [לַאֲבִיגַ֕יִל] אֵ֖שֶׁת נָבָ֣ל הַֽכַּרְמְלִ֑י וְהַשְּׁלִשִׁי֙ אַבְשָׁל֣וֹם בֶּֽן־מַעֲכָ֔ה בַּת־תַּלְמַ֖י מֶ֥לֶךְ גְּשֽׁוּר׃
and his second, Chileab, of Abigail the wife of Nabal the Carmelite; and the third, Absalom the son of Maacah the daughter of Talmai king of Geshur;
4
וְהָרְבִיעִ֖י אֲדֹנִיָּ֣ה בֶן־חַגִּ֑ית וְהַחֲמִישִׁ֖י שְׁפַטְיָ֥ה בֶן־אֲבִיטָֽל׃
and the fourth, Adonijah the son of Haggith; and the fifth, Shephatiah the son of Abital;
5
וְהַשִּׁשִּׁ֣י יִתְרְעָ֔ם לְעֶגְלָ֖ה אֵ֣שֶׁת דָּוִ֑ד אֵ֛לֶּה יֻלְּד֥וּ לְדָוִ֖ד בְּחֶבְרֽוֹן׃ {פ}
and the sixth, Ithream, of Eglah David’s wife. These were born to David in Hebron.
and the sixth, Ithream, of Eglah David’s wife. These were born to David in Hebron.
6
וַיְהִ֗י בִּֽהְיוֹת֙ הַמִּלְחָמָ֔ה בֵּ֚ין בֵּ֣ית שָׁא֔וּל וּבֵ֖ין בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וְאַבְנֵ֛ר הָיָ֥ה מִתְחַזֵּ֖ק בְּבֵ֥ית שָׁאֽוּל׃
And it came to pass, while there was war between the house of Saul and the house of David, that Abner showed himself strong in the house of Saul.
7
וּלְשָׁא֣וּל פִּלֶ֔גֶשׁ וּשְׁמָ֖הּ רִצְפָּ֣ה בַת־אַיָּ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אַבְנֵ֔ר מַדּ֥וּעַ בָּ֖אתָה אֶל־פִּילֶ֥גֶשׁ אָבִֽי׃
Now Saul had a concubine, whose name was Rizpah, the daughter of Aiah; and [Ish-bosheth] said to Abner: ‘Wherefore hast thou gone in unto my father’s concubine?’
8
וַיִּ֩חַר֩ לְאַבְנֵ֨ר מְאֹ֜ד עַל־דִּבְרֵ֣י אִֽישׁ־בֹּ֗שֶׁת וַיֹּ֙אמֶר֙ הֲרֹ֨אשׁ כֶּ֥לֶב אָנֹ֘כִי֮ אֲשֶׁ֣ר לִֽיהוּדָה֒ הַיּ֨וֹם אֶעֱשֶׂה־חֶ֜סֶד עִם־בֵּ֣ית ׀ שָׁא֣וּל אָבִ֗יךָ אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־מֵ֣רֵעֵ֔הוּ וְלֹ֥א הִמְצִיתִ֖ךָ בְּיַד־דָּוִ֑ד וַתִּפְקֹ֥ד עָלַ֛י עֲוֺ֥ן הָאִשָּׁ֖ה הַיּֽוֹם׃ {ס}
Then was Abner very wroth for the words of Ish-bosheth, and said: ‘Am I a dog’s head that belongeth to Judah? This day do I show kindness unto the house of Saul thy father, to his brethren, and to his friends, and have not delivered thee into the hand of David, and yet thou chargest me this day with a fault concerning this woman.
9
כֹּֽה־יַעֲשֶׂ֤ה אֱלֹהִים֙ לְאַבְנֵ֔ר וְכֹ֖ה יֹסִ֣יף ל֑וֹ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהֹוָה֙ לְדָוִ֔ד כִּי־כֵ֖ן אֶעֱשֶׂה־לּֽוֹ׃
God do so to Abner, and more also, if, as the LORD hath sworn to David, I do not even so to him;
10
לְהַעֲבִ֥יר הַמַּמְלָכָ֖ה מִבֵּ֣ית שָׁא֑וּל וּלְהָקִ֞ים אֶת־כִּסֵּ֣א דָוִ֗ד עַל־יִשְׂרָאֵל֙ וְעַל־יְהוּדָ֔ה מִדָּ֖ן וְעַד־בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃
to transfer the kingdom from the house of Saul, and to set up the throne of David over Israel and over Judah, from Dan even to Beer-sheba.’
11
וְלֹא־יָכֹ֣ל ע֔וֹד לְהָשִׁ֥יב אֶת־אַבְנֵ֖ר דָּבָ֑ר מִיִּרְאָת֖וֹ אֹתֽוֹ׃ {ס}
And he could not answer Abner another word, because he feared him.
12
וַיִּשְׁלַח֩ אַבְנֵ֨ר מַלְאָכִ֧ים ׀ אֶל־דָּוִ֛ד תַּחְתָּ֥ו לֵאמֹ֖ר לְמִי־אָ֑רֶץ לֵאמֹ֗ר כׇּרְתָ֤ה בְרִֽיתְךָ֙ אִתִּ֔י וְהִנֵּה֙ יָדִ֣י עִמָּ֔ךְ לְהָסֵ֥ב אֵלֶ֖יךָ אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
And Abner sent messengers to David straightway, saying: ‘Whose is the land?’ saying also: ‘Make thy league with me, and, behold, my hand shall be with thee, to bring over all Israel unto thee.’
13
וַיֹּ֣אמֶר ט֔וֹב אֲנִ֕י אֶכְרֹ֥ת אִתְּךָ֖ בְּרִ֑ית אַ֣ךְ דָּבָ֣ר אֶחָ֡ד אָנֹכִי֩ שֹׁאֵ֨ל מֵאִתְּךָ֤ לֵאמֹר֙ לֹא־תִרְאֶ֣ה אֶת־פָּנַ֔י כִּ֣י ׀ אִם־לִפְנֵ֣י הֱבִיאֲךָ֗ אֵ֚ת מִיכַ֣ל בַּת־שָׁא֔וּל בְּבֹאֲךָ֖ לִרְא֥וֹת אֶת־פָּנָֽי׃ {ס}
And he said: ‘Well; I will make a league with thee; but one thing I require of thee, that is, thou shalt not see my face, except thou first bring Michal Saul’s daughter, when thou comest to see my face.’
14
וַיִּשְׁלַ֤ח דָּוִד֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־אִֽישׁ־בֹּ֥שֶׁת בֶּן־שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר תְּנָ֤ה אֶת־אִשְׁתִּי֙ אֶת־מִיכַ֔ל אֲשֶׁר֙ אֵרַ֣שְׂתִּי לִ֔י בְּמֵאָ֖ה עׇרְל֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃
And David sent messengers to Ish-bosheth Saul’s son, saying: ‘Deliver me my wife Michal, whom I betrothed to me for a hundred foreskins of the Philistines.’
15
וַיִּשְׁלַח֙ אִ֣ישׁ בֹּ֔שֶׁת וַיִּקָּחֶ֖הָ מֵ֣עִֽם אִ֑ישׁ מֵעִ֖ם פַּלְטִיאֵ֥ל בֶּן־[לָֽיִשׁ] (לוש)׃
And Ish-bosheth sent, and took her from her husband, even from Paltiel the son of Laish.
16
וַיֵּ֨לֶךְ אִתָּ֜הּ אִישָׁ֗הּ הָל֧וֹךְ וּבָכֹ֛ה אַחֲרֶ֖יהָ עַד־בַּחֻרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֥יו אַבְנֵ֛ר לֵ֥ךְ שׁ֖וּב וַיָּשֹֽׁב׃
And her husband went with her, weeping as he went, and followed her to Bahurim. Then said Abner unto him: ‘Go, return’; and he returned.
17
וּדְבַר־אַבְנֵ֣ר הָיָ֔ה עִם־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר גַּם־תְּמוֹל֙ גַּם־שִׁלְשֹׁ֔ם הֱיִיתֶ֞ם מְבַקְשִׁ֧ים אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עֲלֵיכֶֽם׃
And Abner had communication with the elders of Israel, saying: ‘In times past ye sought for David to be king over you;
18
וְעַתָּ֖ה עֲשׂ֑וּ כִּ֣י יְהֹוָ֗ה אָמַ֤ר אֶל־דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר בְּיַ֣ד ׀ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֗י הוֹשִׁ֜יעַ אֶת־עַמִּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִיַּ֖ד כׇּל־אֹיְבֵיהֶֽם׃
now then do it; for the LORD hath spoken of David, saying: By the hand of My servant David I will save My people Israel out of the hand of the Philistines, and out of the hand of all their enemies.’
19
וַיְדַבֵּ֥ר גַּם־אַבְנֵ֖ר בְּאׇזְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ין וַיֵּ֣לֶךְ גַּם־אַבְנֵ֗ר לְדַבֵּ֞ר בְּאׇזְנֵ֤י דָוִד֙ בְּחֶבְר֔וֹן אֵ֤ת כׇּל־אֲשֶׁר־טוֹב֙ בְּעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבְעֵינֵ֖י כׇּל־בֵּ֥ית בִּנְיָמִֽן׃
And Abner also spoke in the ears of Benjamin; and Abner went also to speak in the ears of David in Hebron all that seemed good to Israel, and to the whole house of Benjamin.
20
וַיָּבֹ֨א אַבְנֵ֤ר אֶל־דָּוִד֙ חֶבְר֔וֹן וְאִתּ֖וֹ עֶשְׂרִ֣ים אֲנָשִׁ֑ים וַיַּ֨עַשׂ דָּוִ֧ד לְאַבְנֵ֛ר וְלַאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ מִשְׁתֶּֽה׃
So Abner came to David to Hebron, and twenty men with him. And David made Abner and the men that were with him a feast.
21
וַיֹּ֣אמֶר אַבְנֵ֣ר אֶל־דָּוִ֡ד אָק֣וּמָה ׀ וְֽאֵלֵ֡כָה וְאֶקְבְּצָה֩ אֶל־אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִכְרְת֤וּ אִתְּךָ֙ בְּרִ֔ית וּמָ֣לַכְתָּ֔ בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֖ה נַפְשֶׁ֑ךָ וַיְשַׁלַּ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־אַבְנֵ֖ר וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃
And Abner said unto David: ‘I will arise and go, and will gather all Israel unto my lord the king, that they may make a covenant with thee, and that thou mayest reign over all that thy soul desireth.’ And David sent Abner away; and he went in peace.
22
וְהִנֵּה֩ עַבְדֵ֨י דָוִ֤ד וְיוֹאָב֙ בָּ֣א מֵֽהַגְּד֔וּד וְשָׁלָ֥ל רָ֖ב עִמָּ֣ם הֵבִ֑יאוּ וְאַבְנֵ֗ר אֵינֶ֤נּוּ עִם־דָּוִד֙ בְּחֶבְר֔וֹן כִּ֥י שִׁלְּח֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃
And, behold, the servants of David and Joab came from a foray, and brought in a great spoil with them; but Abner was not with David in Hebron; for he had sent him away, and he was gone in peace.
23
וְיוֹאָ֛ב וְכׇל־הַצָּבָ֥א אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ בָּ֑אוּ וַיַּגִּ֤דוּ לְיוֹאָב֙ לֵאמֹ֔ר בָּֽא־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיְשַׁלְּחֵ֖הוּ וַיֵּ֥לֶךְ בְּשָׁלֽוֹם׃
When Joab and all the host that was with him were come, they told Joab, saying: ‘Abner the son of Ner came to the king, and he hath sent him away, and he is gone in peace.’
24
וַיָּבֹ֤א יוֹאָב֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה הִנֵּה־בָ֤א אַבְנֵר֙ אֵלֶ֔יךָ לָמָּה־זֶּ֥ה שִׁלַּחְתּ֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ הָלֽוֹךְ׃
Then Joab came to the king, and said: ‘What hast thou done? behold, Abner came unto thee; why is it that thou hast sent him away, and he is quite gone?
25
יָדַ֙עְתָּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣ר בֶּן־נֵ֔ר כִּ֥י לְפַתֹּתְךָ֖ בָּ֑א וְלָדַ֜עַת אֶת־מוֹצָֽאֲךָ֙ וְאֶת־[מ֣וֹבָאֶ֔ךָ] (מבואך) וְלָדַ֕עַת אֵ֛ת כׇּל־אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃
Thou knowest Abner the son of Ner, that he came to deceive thee, and to know thy going out and thy coming in, and to know all that thou doest.’
26
וַיֵּצֵ֤א יוֹאָב֙ מֵעִ֣ם דָּוִ֔ד וַיִּשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אַחֲרֵ֣י אַבְנֵ֔ר וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ מִבּ֣וֹר הַסִּרָ֑ה וְדָוִ֖ד לֹ֥א יָדָֽע׃
And when Joab was come out from David, he sent messengers after Abner, and they brought him back from Bor-sirah; but David knew it not.
27
וַיָּ֤שׇׁב אַבְנֵר֙ חֶבְר֔וֹן וַיַּטֵּ֤הוּ יוֹאָב֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַשַּׁ֔עַר לְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ בַּשֶּׁ֑לִי וַיַּכֵּ֤הוּ שָׁם֙ הַחֹ֔מֶשׁ וַיָּ֕מׇת בְּדַ֖ם עֲשָׂהאֵ֥ל אָחִֽיו׃
And when Abner was returned to Hebron, Joab took him aside into the midst of the gate to speak with him quietly, and smote him there in the groin, that he died, for the blood of Asahel his brother.
28
וַיִּשְׁמַ֤ע דָּוִד֙ מֵאַ֣חֲרֵי כֵ֔ן וַיֹּ֗אמֶר נָקִ֨י אָנֹכִ֧י וּמַמְלַכְתִּ֛י מֵעִ֥ם יְהֹוָ֖ה עַד־עוֹלָ֑ם מִדְּמֵ֖י אַבְנֵ֥ר בֶּן־נֵֽר׃
And afterward when David heard it, he said: ‘I and my kingdom are guiltless before the LORD for ever from the blood of Abner the son of Ner;
29
יָחֻ֙לוּ֙ עַל־רֹ֣אשׁ יוֹאָ֔ב וְאֶ֖ל כׇּל־בֵּ֣ית אָבִ֑יו וְֽאַל־יִכָּרֵ֣ת מִבֵּ֣ית יוֹאָ֡ב זָ֠ב וּמְצֹרָ֞ע וּמַחֲזִ֥יק בַּפֶּ֛לֶךְ וְנֹפֵ֥ל בַּחֶ֖רֶב וַחֲסַר־לָֽחֶם׃
let it fall upon the head of Joab, and upon all his father’s house; and let there not fail from the house of Joab one that hath an issue, or that is a leper, or that leaneth on a staff, or that falleth by the sword, or that lacketh bread.’
30
וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י אָחִ֔יו הָרְג֖וּ לְאַבְנֵ֑ר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר הֵמִ֜ית אֶת־עֲשָׂהאֵ֧ל אֲחִיהֶ֛ם בְּגִבְע֖וֹן בַּמִּלְחָמָֽה׃ {ס}
So Joab and Abishai his brother slew Abner, because he had killed their brother Asahel at Gibeon in the battle.
31
וַיֹּ֩אמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־יוֹאָ֜ב וְאֶל־כׇּל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ קִרְע֤וּ בִגְדֵיכֶם֙ וְחִגְר֣וּ שַׂקִּ֔ים וְסִפְד֖וּ לִפְנֵ֣י אַבְנֵ֑ר וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד הֹלֵ֖ךְ אַחֲרֵ֥י הַמִּטָּֽה׃
And David said to Joab, and to all the people that were with him: ‘Rend your clothes, and gird you with sackcloth, and wail before Abner.’ And king David followed the bier.
32
וַיִּקְבְּר֥וּ אֶת־אַבְנֵ֖ר בְּחֶבְר֑וֹן וַיִּשָּׂ֧א הַמֶּ֣לֶךְ אֶת־קוֹל֗וֹ וַיֵּבְךְּ֙ אֶל־קֶ֣בֶר אַבְנֵ֔ר וַיִּבְכּ֖וּ כׇּל־הָעָֽם׃ {ס}
And they buried Abner in Hebron; and the king lifted up his voice, and wept at the grave of Abner; and all the people wept.
33
וַיְקֹנֵ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־אַבְנֵ֖ר וַיֹּאמַ֑ר הַכְּמ֥וֹת נָבָ֖ל יָמ֥וּת אַבְנֵֽר׃
And the king lamented for Abner, and said: Should Abner die as a churl dieth?
34
יָדֶ֣ךָ לֹא־אֲסֻר֗וֹת וְרַגְלֶ֙יךָ֙ לֹא־לִנְחֻשְׁתַּ֣יִם הֻגָּ֔שׁוּ כִּנְפ֛וֹל לִפְנֵ֥י בְנֵֽי־עַוְלָ֖ה נָפָ֑לְתָּ וַיֹּסִ֥פוּ כׇל־הָעָ֖ם לִבְכּ֥וֹת עָלָֽיו׃
Thy hands were not bound, nor thy feet put into fetters; As a man falleth before the children of iniquity, so didst thou fall. And all the people wept again over him.
35
וַיָּבֹ֣א כׇל־הָעָ֗ם לְהַבְר֧וֹת אֶת־דָּוִ֛ד לֶ֖חֶם בְּע֣וֹד הַיּ֑וֹם וַיִּשָּׁבַ֨ע דָּוִ֜ד לֵאמֹ֗ר כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֹסִ֔יף כִּ֣י אִם־לִפְנֵ֧י בוֹא־הַשֶּׁ֛מֶשׁ אֶטְעַם־לֶ֖חֶם א֥וֹ כׇל־מְאֽוּמָה׃
And all the people came to cause David to eat bread while it was yet day; but David swore, saying: ‘God do so to me, and more also, if I taste bread, or aught else, till the sun be down.’
36
וְכׇל־הָעָ֣ם הִכִּ֔ירוּ וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵיהֶ֑ם כְּכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ בְּעֵינֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם טֽוֹב׃
And all the people took notice of it, and it pleased them; whatsoever the king did, pleased all the people.
37
וַיֵּדְע֧וּ כׇל־הָעָ֛ם וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י לֹ֤א הָֽיְתָה֙ מֵֽהַמֶּ֔לֶךְ לְהָמִ֖ית אֶת־אַבְנֵ֥ר בֶּן־נֵֽר׃ {ס}
So all the people and all Israel understood that day that it was not of the king to slay Abner the son of Ner.
38
וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲל֣וֹא תֵֽדְע֔וּ כִּֽי־שַׂ֣ר וְגָד֗וֹל נָפַ֛ל הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
And the king said unto his servants: ‘Know ye not that there is a prince and a great man fallen this day in Israel?
39
וְאָנֹכִ֨י הַיּ֥וֹם רַךְ֙ וּמָשׁ֣וּחַ מֶ֔לֶךְ וְהָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֛לֶּה בְּנֵ֥י צְרוּיָ֖ה קָשִׁ֣ים מִמֶּ֑נִּי יְשַׁלֵּ֧ם יְהֹוָ֛ה לְעֹשֵׂ֥ה הָרָעָ֖ה כְּרָעָתֽוֹ׃ {פ}
And I am this day weak, and just anointed king; and these men the sons of Zeruiah are too hard for me; the LORD reward the evildoer according to his wickedness.’
And I am this day weak, and just anointed king; and these men the sons of Zeruiah are too hard for me; the LORD reward the evildoer according to his wickedness.’
Miqra according to the Masorah · Lisensi: CC BY-SA · Sumber
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · Lisensi: Public Domain · Sumber
Kata demi kata (Hebrew → English · Strong’s)
- וַיֹּ֣אמֶרʼâmarto say
- ט֔וֹבṭôwbgood in the widest sense
- אֲנִ֕יʼănîyI
- אֶכְרֹ֥תkârathto cut
- אִתְּךָ֖ʼêthnearness
- בְּרִ֑יתbᵉrîytha compact
- אַ֣ךְʼaka particle of affirmation
- דָּבָ֣רdâbâra word
- אֶחָ֡דʼechâdunited
- אָנֹכִי֩ʼânôkîyI
- שֹׁאֵ֨לshâʼalto inquire
- מֵאִתְּךָ֤ʼêthnearness
- לֵאמֹר֙ʼâmarto say
- לֹאlôʼnot
- תִרְאֶ֣הrâʼâhto see
- אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
- פָּנַ֔יpânîymthe face
- כִּ֣יkîyvery widely used as a relative conjuncti
- אִםʼimused very widely as demonstrative
- לִפְנֵ֣יpânîymthe face
- הֱבִיאֲךָ֗bôwʼto go or come
- אֵ֚תʼêthself (but generally used to point out mo
- מִיכַ֣לMîykâlMikal
- בַּתbatha daughter (used in the same wide sense
- שָׁא֔וּלShâʼûwlShaul
- בְּבֹאֲךָ֖bôwʼto go or come
- לִרְא֥וֹתrâʼâhto see
- אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
- פָּנָֽיpânîymthe face
Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).
II Samuel 3:13 in every translation
עברית · Miqra according to the Masorah
וַיֹּ֣אמֶר ט֔וֹב אֲנִ֕י אֶכְרֹ֥ת אִתְּךָ֖ בְּרִ֑ית אַ֣ךְ דָּבָ֣ר אֶחָ֡ד אָנֹכִי֩ שֹׁאֵ֨ל מֵאִתְּךָ֤ לֵאמֹר֙ לֹא־תִרְאֶ֣ה אֶת־פָּנַ֔י כִּ֣י ׀ אִם־לִפְנֵ֣י הֱבִיאֲךָ֗ אֵ֚ת מִיכַ֣ל בַּת־שָׁא֔וּל בְּבֹאֲךָ֖ לִרְא֥וֹת אֶת־פָּנָֽי׃ {ס}
Lisensi: CC BY-SA
עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra
וַיֹּ֣אמֶר ט֔וֹב אֲנִ֕י אֶכְרֹ֥ת אִתְּךָ֖ בְּרִ֑ית אַ֣ךְ דָּבָ֣ר אֶחָ֡ד אָנֹכִי֩ שֹׁאֵ֨ל מֵאִתְּךָ֤ לֵאמֹר֙ לֹא־תִרְאֶ֣ה אֶת־פָּנַ֔י כִּ֣י ׀ אִם־לִפְנֵ֣י הֱבִיאֲךָ֗ אֵ֚ת מִיכַ֣ל בַּת־שָׁא֔וּל בְּבֹאֲךָ֖ לִרְא֥וֹת אֶת־פָּנָֽי׃ (ס)
Lisensi: Public Domain
English · The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J
He said [in response] "Good, I will enact a convenant with you, but just one thing I ask of you saying, do not see my face unless you first bring Michal, the daughter of Shaul when you come to see my face."
Lisensi: CC BY
English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)
And he said: ‘Well; I will make a league with thee; but one thing I require of thee, that is, thou shalt not see my face, except thou first bring Michal Saul’s daughter, when thou comest to see my face.’
Lisensi: Public Domain
עברית · Tanach with Text Only
ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא תראה את פני כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול בבאך לראות את פני
Lisensi: Public Domain
עברית · Tanach with Nikkud
וַיֹּאמֶר טוֹב אֲנִי אֶכְרֹת אִתְּךָ בְּרִית אַךְ דָּבָר אֶחָד אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתְּךָ לֵאמֹר לֹא־תִרְאֶה אֶת־פָּנַי כִּי אִם־לִפְנֵי הֱבִיאֲךָ אֵת מִיכַל בַּת־שָׁאוּל בְּבֹאֲךָ לִרְאוֹת אֶת־פָּנָי׃
Lisensi: Public Domain
ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]
האָט ער געזאָגט: גוט, איך װעל שליסן מיט דיר אַ בונד, אָבער אײן זאַך פֿאַרלאַנג איך פֿון דיר, אַזױ צו זאָגן: זאָלסט ניט זען מײַן פּנים, סײַדן דו ברענגסט צוגלײַך מִיכל די טאָכטער פֿון שָאולן, װען דו קומסט זען מײַן פּנים.
Lisensi: CC0
Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]
Bien, répondit-il, je veux faire un pacte avec toi; mais je te demande une chose, savoir: que tu ne viennes pas me voir, sinon en m’amenant Mikhal, fille de Saül, quand tu te présenteras devant moi."
Lisensi: Public Domain
Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]
I odpowiedział: Dobrze, zawrę umowę z tobą, jednej wszakże rzeczy żądam od ciebie, mianowicie: Nie zobaczysz oblicza mojego, chyba że sprowadzisz Michalę, córkę Saula, przybywając, aby obaczyć oblicze moje.
Lisensi: Public Domain
Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]
David antwortete: Gut! ich will mit dir einen Bund schließen, aber eine Sache fordere ich von dir, nämlich: Du darfst nicht mein Angesicht sehen, es sei denn, du habest vorher gebracht Michal, die Tochter Sauls, wenn du kommst mein Angesicht zu sehen.
Lisensi: Public Domain
Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]
Kaj tiu diris:Bone, mi faros kun vi interligon; nur unu aferon mi petos de vi, nome:vi ne vidos mian vizaĝon, se vi antaŭe ne alkondukos al mi Miĥalon, filinon de Saul, kiam vi venos, por vidi mian vizaĝon.
Lisensi: Public Domain
Commentary on II Samuel 3:13
Rashi
English
You first bring. Before you see my face, bring me Michal.
The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J · Lisensi: CC-BY · Full commentary on Sefaria
Targum Jonathan
עברית
וַאֲמַר טַב אֲנָא אֶגְזַר עִמָךְ קְיָם בְּרַם פִּתְגָמָא חָד אֲנָא שָׁאֵיל מֵעִמָךְ לְמֵימָר לָא תֶחֱזֵי יַת אַפֵּי אֱלָהֵין קֳדָם מֵתָיוּתָךְ יַת מִיכַל בַּת שָׁאוּל בְּמֵיתָךְ לְאִתְחֲזָאָה קֳדָמַי:
Mikraot Gedolot · Lisensi: Public Domain · Full commentary on Sefaria