II Kings 3:24

The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

Belum ada terjemahan dalam bahasa ini; menampilkan English.

3

1 וִיהוֹרָ֣ם בֶּן־אַחְאָ֗ב מָלַ֤ךְ עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּשְׁנַת֙ שְׁמֹנֶ֣ה עֶשְׂרֵ֔ה לִיהוֹשָׁפָ֖ט מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֖ךְ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָֽה׃ Now Jehoram the son of Ahab began to reign over Israel in Samaria in the eighteenth year of Jehoshaphat king of Judah, and reigned twelve years.

2 וַיַּעֲשֶׂ֤ה הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה רַ֕ק לֹ֥א כְאָבִ֖יו וּכְאִמּ֑וֹ וַיָּ֙סַר֙ אֶת־מַצְּבַ֣ת הַבַּ֔עַל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אָבִֽיו׃ And he did that which was evil in the sight of the LORD; but not like his father, and like his mother; for he put away the pillar of Baal that his father had made. .

3 רַ֠ק בְּחַטֹּ֞אות יָרׇבְעָ֧ם בֶּן־נְבָ֛ט אֲשֶׁר־הֶחֱטִ֥יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל דָּבֵ֑ק לֹא־סָ֖ר מִמֶּֽנָּה׃ {פ}
Nevertheless he cleaved unto the sins of Jeroboam the son of Nebat, wherewith he made Israel to sin; he departed not therefrom.

4 וּמֵישַׁ֥ע מֶלֶךְ־מוֹאָ֖ב הָיָ֣ה נֹקֵ֑ד וְהֵשִׁ֤יב לְמֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאָה־אֶ֣לֶף כָּרִ֔ים וּמֵ֥אָה אֶ֖לֶף אֵילִ֥ים צָֽמֶר׃ Now Mesha king of Moab was a sheep-master; and he rendered unto the king of Israel the wool of a hundred thousand lambs, and of a hundred thousand rams.

5 וַיְהִ֖י כְּמ֣וֹת אַחְאָ֑ב וַיִּפְשַׁ֥ע מֶלֶךְ־מוֹאָ֖ב בְּמֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל׃ But it came to pass, when Ahab was dead, that the king of Moab rebelled against the king of Israel.

6 וַיֵּצֵ֞א הַמֶּ֧לֶךְ יְהוֹרָ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא מִשֹּׁמְר֑וֹן וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ And king Jehoram went out of Samaria at that time, and mustered all Israel.

7 וַיֵּ֡לֶךְ וַיִּשְׁלַח֩ אֶל־יְהוֹשָׁפָ֨ט מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה לֵאמֹ֗ר מֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ פָּשַׁ֣ע בִּ֔י הֲתֵלֵ֥ךְ אִתִּ֛י אֶל־מוֹאָ֖ב לַמִּלְחָמָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶֽעֱלֶ֔ה כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ כְּעַמִּ֥י כְעַמֶּ֖ךָ כְּסוּסַ֥י כְּסוּסֶֽיךָ׃ And he went and sent to Jehoshaphat the king of Judah, saying: ‘The king of Moab hath rebelled against me; wilt thou go with me against Moab to battle?’ And he said: ‘I will go up; I am as thou art, my people as thy people, my horses as thy horses.’

8 וַיֹּ֕אמֶר אֵי־זֶ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ נַעֲלֶ֑ה וַיֹּ֕אמֶר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר אֱדֽוֹם׃ And he said: ‘Which way shall we go up?’ And he answered: ‘The way of the wilderness of Edom.’

9 וַיֵּ֩לֶךְ֩ מֶ֨לֶךְ יִשְׂרָאֵ֤ל וּמֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ וּמֶ֣לֶךְ אֱד֔וֹם וַיָּסֹ֕בּוּ דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־הָיָ֨ה מַ֧יִם לַֽמַּחֲנֶ֛ה וְלַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלֵיהֶֽם׃ So the king of Israel went, and the king of Judah, and the king of Edom; and they made a circuit of seven days’journey; and there was no water for the host, nor for the beasts that followed them.

10 וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל אֲהָ֕הּ כִּי־קָרָ֣א יְהֹוָ֗ה לִשְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖ם בְּיַד־מוֹאָֽב׃ {ס} And the king of Israel said: ‘Alas! for the LORD hath called these three kings together to deliver them into the hand of Moab.’

11 וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשָׁפָ֗ט הַאֵ֨ין פֹּ֤ה נָבִיא֙ לַיהֹוָ֔ה וְנִדְרְשָׁ֥ה אֶת־יְהֹוָ֖ה מֵאוֹת֑וֹ וַ֠יַּ֠עַן אֶחָ֞ד מֵעַבְדֵ֤י מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֙ וַיֹּ֔אמֶר פֹּ֚ה אֱלִישָׁ֣ע בֶּן־שָׁפָ֔ט אֲשֶׁר־יָ֥צַק מַ֖יִם עַל־יְדֵ֥י אֵלִיָּֽהוּ׃ But Jehoshaphat said: ‘Is there not here a prophet of the LORD, that we may inquire of the LORD by him?’ And one of the king of Israel’s servants answered and said: ‘Elisha the son of Shaphat is here, who poured water on the hands of Elijah.’

12 וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט יֵ֥שׁ אוֹת֖וֹ דְּבַר־יְהֹוָ֑ה וַיֵּרְד֣וּ אֵלָ֗יו מֶ֧לֶךְ יִשְׂרָאֵ֛ל וִיהוֹשָׁפָ֖ט וּמֶ֥לֶךְ אֱדֽוֹם׃ And Jehoshaphat said: ‘The word of the LORD is with him.’ So the king of Israel and Jehoshaphat and the king of Edom went down to him.

13 וַיֹּ֨אמֶר אֱלִישָׁ֜ע אֶל־מֶ֤לֶךְ יִשְׂרָאֵל֙ מַה־לִּ֣י וָלָ֔ךְ לֵ֚ךְ אֶל־נְבִיאֵ֣י אָבִ֔יךָ וְאֶל־נְבִיאֵ֖י אִמֶּ֑ךָ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אַ֗ל כִּֽי־קָרָ֤א יְהֹוָה֙ לִשְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖ם בְּיַד־מוֹאָֽב׃ And Elisha said unto the king of Israel: ‘What have I to do with thee? get thee to the prophets of thy father, and to the prophets of thy mother.’ And the king of Israel said unto him: ‘Nay; for the LORD hath called these three kings together to deliver them into the hand of Moab.’

14 וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֗ע חַי־יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר עָמַ֣דְתִּי לְפָנָ֔יו כִּ֗י לוּלֵ֛י פְּנֵ֛י יְהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה אֲנִ֣י נֹשֵׂ֑א אִם־אַבִּ֥יט אֵלֶ֖יךָ וְאִם־אֶרְאֶֽךָּ׃ And Elisha said: ‘As the LORD of hosts liveth, before whom I stand, surely, were it not that I regard the presence of Jehoshaphat the king of Judah, I would not look toward thee, nor see thee.

15 וְעַתָּ֖ה קְחוּ־לִ֣י מְנַגֵּ֑ן וְהָיָה֙ כְּנַגֵּ֣ן הַֽמְנַגֵּ֔ן וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו יַד־יְהֹוָֽה׃ But now bring me a minstrel.’ And it came to pass, when the minstrel played, that the hand of the LORD came upon him.

16 וַיֹּ֕אמֶר כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה עָשֹׂ֛ה הַנַּ֥חַל הַזֶּ֖ה גֵּבִ֥ים ׀ גֵּבִֽים׃ And he said: ‘Thus saith the LORD: Make this valley full of trenches.

17 כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה לֹא־תִרְא֥וּ ר֙וּחַ֙ וְלֹא־תִרְא֣וּ גֶ֔שֶׁם וְהַנַּ֥חַל הַה֖וּא יִמָּ֣לֵא מָ֑יִם וּשְׁתִיתֶ֛ם אַתֶּ֥ם וּמִקְנֵיכֶ֖ם וּֽבְהֶמְתְּכֶֽם׃ For thus saith the LORD: Ye shall not see wind, neither shall ye see rain, yet that valley shall be filled with water; and ye shall drink, both ye and your cattle and your beasts.

18 וְנָקַ֥ל זֹ֖את בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְנָתַ֥ן אֶת־מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶֽם׃ And this is but a light thing in the sight of the LORD; He will also deliver the Moabites into your hand.

19 וְהִכִּיתֶ֞ם כׇּל־עִ֤יר מִבְצָר֙ וְכׇל־עִ֣יר מִבְח֔וֹר וְכׇל־עֵ֥ץ טוֹב֙ תַּפִּ֔ילוּ וְכׇל־מַעְיְנֵי־מַ֖יִם תִּסְתֹּ֑מוּ וְכֹל֙ הַחֶלְקָ֣ה הַטּוֹבָ֔ה תַּכְאִ֖בוּ בָּאֲבָנִֽים׃ And ye shall smite every fortified city, and every choice city, and shall fell every good tree, and stop all fountains of water, and mar every good piece of land with stones.’

20 וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ כַּעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֔ה וְהִנֵּה־מַ֥יִם בָּאִ֖ים מִדֶּ֣רֶךְ אֱד֑וֹם וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ אֶת־הַמָּֽיִם׃ And it came to pass in the morning, about the time of making the offering, that, behold, there came water by the way of Edom, and the country was filled with water. .

21 וְכׇל־מוֹאָב֙ שָֽׁמְע֔וּ כִּי־עָל֥וּ הַמְּלָכִ֖ים לְהִלָּ֣חֶם בָּ֑ם וַיִּצָּעֲק֗וּ מִכֹּ֨ל חֹגֵ֤ר חֲגֹרָה֙ וָמַ֔עְלָה וַיַּעַמְד֖וּ עַֽל־הַגְּבֽוּל׃ Now when all the Moabites heard that the kings were come up to fight against them, they gathered themselves together, all that were able to put on armour, and upward, and stood on the border.

22 וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וְהַשֶּׁ֖מֶשׁ זָרְחָ֣ה עַל־הַמָּ֑יִם וַיִּרְא֨וּ מוֹאָ֥ב מִנֶּ֛גֶד אֶת־הַמַּ֖יִם אֲדֻמִּ֥ים כַּדָּֽם׃ And they rose up early in the morning, and the sun shone upon the water, and the Moabites saw the water some way off as red as blood;

23 וַיֹּֽאמְרוּ֙ דָּ֣ם זֶ֔ה הׇחֳרֵ֤ב נֶֽחֶרְבוּ֙ הַמְּלָכִ֔ים וַיַּכּ֖וּ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ וְעַתָּ֥ה לַשָּׁלָ֖ל מוֹאָֽב׃ and they said: ‘This is blood: the kings have surely fought together, and they have smitten each man his fellow; now therefore, Moab, to the spoil.’

24 וַיָּבֹ֘אוּ֮ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵל֒ וַיָּקֻ֤מוּ יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּכּ֣וּ אֶת־מוֹאָ֔ב וַיָּנֻ֖סוּ מִפְּנֵיהֶ֑ם (ויבו) [וַיַּ֨כּוּ־]בָ֔הּ וְהַכּ֖וֹת אֶת־מוֹאָֽב׃ And when they came to the camp of Israel, the Israelites rose up and smote the Moabites, so that they fled before them. And they smote the land, even Moab, mightily.

25 וְהֶעָרִ֣ים יַהֲרֹ֡סוּ וְכׇל־חֶלְקָ֣ה ט֠וֹבָ֠ה יַשְׁלִ֨יכוּ אִישׁ־אַבְנ֜וֹ וּמִלְא֗וּהָ וְכׇל־מַעְיַן־מַ֤יִם יִסְתֹּ֙מוּ֙ וְכׇל־עֵֽץ־ט֣וֹב יַפִּ֔ילוּ עַד־הִשְׁאִ֧יר אֲבָנֶ֛יהָ בַּקִּ֖יר חֲרָ֑שֶׂת וַיָּסֹ֥בּוּ הַקַּלָּעִ֖ים וַיַּכּֽוּהָ׃ And they beat down the cities; and on every good piece of land they cast every man his stone, and filled it; and they stopped all the fountains of water, and felled all the good trees; until there was left only Kir-hareseth with the stones of the wall thereof; so the slingers encompassed it, and smote it.

26 וַיַּרְא֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב כִּֽי־חָזַ֥ק מִמֶּ֖נּוּ הַמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקַּ֣ח א֠וֹת֠וֹ שְׁבַע־מֵא֨וֹת אִ֜ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חֶ֗רֶב לְהַבְקִ֛יעַ אֶל־מֶ֥לֶךְ אֱד֖וֹם וְלֹ֥א יָכֹֽלוּ׃ And when the king of Moab saw that the battle was too sore for him, he took with him seven hundred men that drew sword, to break through unto the king of Edom; but they could not.

27 וַיִּקַּח֩ אֶת־בְּנ֨וֹ הַבְּכ֜וֹר אֲשֶׁר־יִמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֗יו וַיַּעֲלֵ֤הוּ עֹלָה֙ עַל־הַ֣חֹמָ֔ה וַיְהִ֥י קֶצֶף־גָּד֖וֹל עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּסְעוּ֙ מֵעָלָ֔יו וַיָּשֻׁ֖בוּ לָאָֽרֶץ׃ {פ}
Then he took his eldest son that should have reigned in his stead, and offered him for a burnt-offering upon the wall. And there came great wrath upon Israel; and they departed from him, and returned to their own land.

Miqra according to the Masorah · Lisensi: CC BY-SA · Sumber
The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917) · Lisensi: Public Domain · Sumber

Kata demi kata (Hebrew → English · Strong’s)

וַיָּבֹאוּ֮bôwʼto go or come
אֶלʼêlnear
מַחֲנֵ֣הmachănehan encampment
יִשְׂרָאֵל֒YisrâʼêlJisrael
וַיָּקֻ֤מוּqûwmto rise (in various applications
יִשְׂרָאֵל֙YisrâʼêlJisrael
וַיַּכּ֣וּnâkâhto strike
אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
מוֹאָ֔בMôwʼâbMoab
וַיָּנֻ֖סוּnûwçto flit
מִפְּנֵיהֶ֑םpânîymthe face
ויבוbôwʼto go or come
וַיַּכּוּnâkâhto strike
בָ֔הּnâkâhto strike
וְהַכּ֖וֹתnâkâhto strike
אֶתʼêthself (but generally used to point out mo
מוֹאָֽבMôwʼâbMoab

Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0); Strong’s Hebrew Dictionary (CC BY-SA).

II Kings 3:24 in every translation

עברית · Miqra according to the Masorah

וַיָּבֹ֘אוּ֮ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵל֒ וַיָּקֻ֤מוּ יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּכּ֣וּ אֶת־מוֹאָ֔ב וַיָּנֻ֖סוּ מִפְּנֵיהֶ֑ם (ויבו) [וַיַּ֨כּוּ־]בָ֔הּ וְהַכּ֖וֹת אֶת־מוֹאָֽב׃

Lisensi: CC BY-SA

English · The Holy Scriptures: A New Translation (JPS 1917)

And when they came to the camp of Israel, the Israelites rose up and smote the Moabites, so that they fled before them. And they smote the land, even Moab, mightily.

Lisensi: Public Domain

עברית · Tanach with Ta'amei Hamikra

וַיָּבֹאוּ֮ אֶל־מַחֲנֵ֣ה יִשְׂרָאֵל֒ וַיָּקֻ֤מוּ יִשְׂרָאֵל֙ וַיַּכּ֣וּ אֶת־מוֹאָ֔ב וַיָּנֻ֖סוּ מִפְּנֵיהֶ֑ם ויבו־[וַיַּכּוּ־] בָ֔הּ וְהַכּ֖וֹת אֶת־מוֹאָֽב׃

Lisensi: Public Domain

עברית · Tanach with Text Only

ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו [ויכו ] בה והכות את מואב

Lisensi: Public Domain

עברית · Tanach with Nikkud

וַיָּבֹאוּ אֶל־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיָּקֻמוּ יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּ אֶת־מוֹאָב וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵיהֶם ויבו־[וַיַּכּוּ־] בָהּ וְהַכּוֹת אֶת־מוֹאָב׃

Lisensi: Public Domain

ייִדיש · Yehoyesh's Yiddish Tanakh Translation [yi]

און זײ זײַנען געקומען אין לאַגער פֿון ישׂראל, און די ישׂראל זײַנען אױפֿגעשטאַנען און האָבן געשלאָגן מואָבֿ.

Lisensi: CC0

Français · Bible du Rabbinat 1899 [fr]

Ils se précipitèrent sur le camp des Israélites, mais ceux-ci se levèrent, battirent les Moabites, les mirent en fuite et en firent un grand carnage:

Lisensi: Public Domain

Polski · Bible in Polish, trans. Izaak Cylkow, 1841 - 1908 [pl]

Gdy jednak dotarli do obozu izraelskiego, wyruszyli Izraelici i pobili Moabitów, tak że pierzchnęli przed nimi; poczem wtargnęli do kraju, rażąc wciąż Moabitów.

Lisensi: Public Domain

Deutsch · Die Heilige Schrift, trans. Dr. Simon Bernfeld, Berlin, 1902 - German [de]

Sie kamen an das Lager Israels heran, da überfielen die Israeliten die Moabiter — die nun vor ihnen flohen —; die Israeliten verfolgten sie und schlugen sie gänzlich.

Lisensi: Public Domain

Esperanto · La Malnova Testamento, L.L.Zamenhof [eo]

Ili venis al la tendaro de Izrael. Tiam la Izraelidoj leviĝis kaj frapis la Moabidojn, kaj ĉi tiuj forkuris de ili. Sed ili venis kaj batis la Moabidojn.

Lisensi: Public Domain

Commentary on II Kings 3:24

Targum Jonathan

עברית

וַאֲתוֹ לְמַשְׁרִיתָא דְיִשְׂרָאֵל וְקָמוּ יִשְׂרָאֵל וּמְחוֹ יַת מוֹאֲבָאֵי וַאֲפָּכוּ מִן קֳדָמֵיהוֹן וּמְחוֹ בְהוֹן וּקְטַלוּ יַת מוֹאֲבָאֵי:

Mikraot Gedolot · Lisensi: Public Domain · Full commentary on Sefaria

Ralbag (Gersonides)

עברית

ויבאו אל מחנה ישראל. הנה סבב הש"י שבאו כלם שם לא כדרך האנשים היוצאים למלחמה אך כדרך האנשים היוצאים לשלל ולזה הכום ישראל בקלות:

ויכו בה והכות את מואב. הנה הכתי' ויבו בבי"ת וקרי ויכו בכ"ף והכוונה בהם שכבר הכום במחנה ההוא שבאו שם והוא מחנה ישראל ובא בלשון נקבה על דרך אם תחנה עלי מחנה ואחר זה השלימו להכות את מואב במקומותיהם:

On Your Way · Lisensi: Public Domain · Full commentary on Sefaria